דחיית עמדתה הגורפת של המדינה לאיסור פרסום מוחלט של עדויות חוקרי שב"כ בביהמ"ש

עקרון פומביות הדיון הינו עקרון על חוקתי.

ב"כ המאשימה מבקשת כי עדותם של חוקרי השב"כ בתיק זה תשמע בדלתיים סגורות ועדותם תיאסר בפרסום.

בישיבה מיום 30.5.12 הורינו כי עדות אנשי השב"כ תשמע בדלתיים סגורות ובאשר לפרוטוקול קבענו כי לאחר שמיעת עדותם , ייבדק הפרוטוקול ככזה ע"י ב"כ המאשימה תוך התייעצות עם הגורמים הרלבנטיים ,ולאחר,תצביע על נקודות בהן הפרסום עלול לפגוע כדי אי התרתו.

בד בבד עתר גם עיתון ה"ארץ" להתרת פרסום.

לטעמי ב"כ המאשימה אין מקום להורות על פרסום הפרוטוקולים הכול מכול כול כאשר לנטען מדובר בנושאים הנוגעים לחיסיון  או משיקים לתעודת החיסיון.

עוד נטען כי פרסום עלול להרתיע חוקרי השב"כ מעדות חופשית.

מנגד, ב"כ הנאשמים נאחזים ובצדק מבחינתם בעקרון פומביות הדיון מלינים על הבקשה הגורפת לאיסור ומבקשים כי הפרסום יותר והעדות תהא שלא בדלתיים סגורות.,כאשר לטעמיהם די בעדות מאחורי פרגוד  כדי לייתר חשש המאשימה הנטען.

במכלול המונח כאן, לא ראיתי לקבל עמדת המאשימה הגורפת באשר לאיסור הפרסום.

לא ראיתי גם פירוט נדרש באשר לנטען.

לא בכדי פתחתי בציון עקרון הפומביות כעקרון חוקתי, אסור הפרסום הינו החריג יוצא הדופן ולא הכלל.

הכלל- ולא אחרת- הינו דלתיים פתוחות ופרסום כאור שמש בוהק מאיר ומחטא.

פומביות הדיון מהווה אדני יסוד במדינה מודרנית נאורה ומתוקנת ובשיטת משפט בה אנו חפצים למען עשיית צדק ומשפט,ההגנה על זכות הציבור לדעת, שמירות יסודות ההליך המשפטי הצריך התקין והנדרש והכול חלילה, כדי מניעת פגיעה בעקרונות יסוד כחופש הביטוי וחרות אדם באשר הוא.

מדובר במאבק בין שתי ממלכות ראויות מחד, עקרום הפומביות ומאידך, השמירה על בטחון המדינה.

ס' 68 לחוק בתי המשפט {נ"מ}ה'תשמ"ד-1984 מדבר בדיון בפומבי ולא אחרת.

ס"ק (ב) (1) לסעיף הנ"ל עניינו בין היתר, דלתיים סגורות מחמת שמירה על בטחון המדינה.

כאן, בפנינו תעודת חיסיון {סומנה ת/59א} ועניינה כעיקר- שיטות חקירה, מקורות מידע, דרכי פעולה,נוהלי עבודה והנחיות תואמות,אמצעים טכניים,פרטים העלולים לחשוף משימות כינויים ותפקידים,וכמפורט.

בהחלטה מיום 30.5.12.קבענו כי עדות חוקרי השב"כ תהא בדלתיים סגורות ., ההחלטה מדברת בעד עצמה לעניין זה.{ובלשון "מוסכם" ולא אחרת}

באשר לפרסום, הרי לקביעתנו ב"כ המאשימה צריכה הייתה לאחר מתן העדות לבחון האמור, להתייעץ ולהודיענו כדי החלטה על ידינו מה יאסר בפרסום.

תגובת ב"כ המאשימה אינה תשובה לעניין זה בהיותה גורפת.